ארשת שפתינו יערב לפניך

כבר כמה שנים שאני מתקשה בפיוט שנאמר בראש השנה לאחר התקיעות במהלך חזרת השליח ציבור:

אֲרֶֽשֶׁת שְׂפָתֵֽינוּ יֶעֱרַב לְפָנֶֽיךָ אֵל רָם וְנִשָּׂא. מֵבִין וּמַאֲזִין מַבִּיט וּמַקְשִׁיב לְקוֹל תְּקִיעָתֵֽנוּ וּתְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן סֵֽדֶר מַלְכֻיּוֹתֵֽינוּ

סדר הפעולות איננו מובן - בדרך כלל אנו רואים, אחר כך שומעים ואחר כך מבינים. ואם כן מה הפירוש של "מבין ומאזין, מביט ומקשיב". ברור שהפעולות הם לא בכדי.

השנה, לקראת סוף תפילת מוסף של יום ראשון, זכיתי להבין לענ"ד פשט הדברים: מבין - הכוונה התבוננות במובן של ראייה.

והדבר מוכח, גם מצד הסימטריה:

מבין - מביט, מאזין - מקשיב

ובנוסף לכך גם בכוונה:

התבוננות והאזנה הם פעולות סקירה. אתה יודע שיש פה משהו ואתה מחפש מאיפה זה בא. הבטה והקשבה לעומתם הם פעולות התמקדות.

יהי רצון שהקב"ה יביט ויקישב לקול תקיעותינו, יושיענו במהרה ונזכה לראות בבניין בית הבחירה במהרה בימינו.